את הפוסט הזה התחלתי לכתוב לפני כמעט חודשיים.

ח ו ד ש י י י י י ם.

כן, האמהות בהחלט גורמת לפעמים לשים את כל התכנונים בצד.

תכנונים מעולם לא היו הצד החזק שלי.

אומנם אני מאוד אוהבת לתכנן ודואגת לתחזק רשימות ארוכות באיפון ותיקיות בלתי נגמרות בפינטרסט.

אבל שלב הביצוע תמיד יותר קשה (פרפקציוניסטית, מה לעשות?)

הבנתי שאני צריכה ליצור לעצמי לו״ז וזו הסיבה שהחלטתי לפתוח בלוג.

מקום שיהיה שלי, שבו אחבר שתי אהבות, אמהות ועיצוב

ובו כל הרשימות האלה יקומו לתחייה.

זה קצת מלחיץ ואני בכלל לא בטוחה שמוכנה להחשף,

אבל זה גם ממש מרגש וכבר לא יכולה לחכות ליצור

ובתכלס, מי כבר יקרא את הבלוג.

המחשבה על בלוג נוצרה לפני חודשיים

הרעיון כנראה התבשל בבטן כבר 9 חודשים, מהיום שבו תום נולד.

הוא התחיל מתוך רשימה ארוכה של דברים שתמיד רוצה לעשות

ואף פעם לא מגיעה אליהם והתחזק ככל שהרצון לשינוי הלך וגדל.

עברתי הרבה בחודשים האלו,

אבל לא דמיינתי שכל כך הרבה ישתנה אצלי.

התפטרתי מעבודה מבטיחה כמעצבת גרפית

והחלטתי ללמוד ולהתפתח בכיוונים נוספים בעולם העיצוב,

הרגשתי שאני רוצה ללמוד ולחוות את העולם מחדש ביחד עם תום.

 עוד לא יודעת בדיוק לאיזה כיוון אני הולכת, אבל ממש רוצה לגלות.

ומקווה שהבלוג הזה יעזור לי להבין.

אם יש דבר אחד שבינתיים למדתי,

כאמא יותר קשה לעשות תכניות,

ואולי דווקא חשוב יותר לתכנן.

בכל מקרה, הדרך תהיה מפתיעה ומעניינת.

אז החלטתי לכתוב פוסט ראשון.

היו לי המון רעיונות, היתה הרבה התרגשות ואז הכל נדחה בחודשיים,

תינוק, מחלות, שיניים, קשיים..

תכנונים לחוד- מציאות לחוד.

בדצמבר לרן היה יום הולדת, הבנתי שזו הזדמנות מעולה לכתוב פוסט ראשון (וכן אני מודעת לעובדה שמאז עבר עוד חודש)

רן חגג 33 ואני חיפשתי דרך שבה אוכל לציין את זה בצורה פשוטה וכמובן מעוצבת וחמודה.

בחרתי נושא- סניקרס, כי זה השוקולד האהוב עליו.

קבעתי צבעוניות- זהב ולבן, שיהיה חגיגי.

הכנתי עוגת סניקרס של עוגיו.נט המעולה.

עטפתי 33 סניקרס מיני במעטפות לבנות עליהם הדבקתי מדבקות וכתבתי מספרים.

קניתי נעלי בית (כי בכל זאת צריך מתנה קטנה) ועטפתי גם אותם עם חוטים ווואשי טייפ בגוונים של זהב.

הכנתי כתר וקישוטים מבריסטול זהב.

וכתבתי ברכה.

תום, כמובן מאוד התרגש מההכנות והדברים שהיו על השולחן ובעיקר זחל מסביב והתלהב מכל הזהב המנצנץ הזה.

התכנון היה להכין הכל לפני יום ההולדת ולסדר ביום עצמו ושבערב כשרן יחזור מהעבודה יחכה לו שולחן יומולדת משמח.

האמת, הכל היה מוכן בזמן אבל ביום עצמו תום שוב חלה והחגיגות נדחו באיזה יום- יומיים (חדי העין יבחינו שהעוגה בצילומים כבר חתוכה..)

בסופו שלדבר, יצא נחמד ואני חושבת שאפילו רן התרגש.

יום ההולדת עבר (וגם את שלי כבר חגגנו) והנה אנחנו כאן, חודש אחרי.

רוצים גם שולחן יום הולדת מושקע ומשמח בקלות יחסית?

כמה טיפים קטנים, בעיקר למי שאין כל כך זמן. ובנינו, למי יש זמן?


  1. תמיד עוזר לבחור נושא או לפחות צבעוניות, זה מצמצם משמעותית ומפקס את שלב התכנון.
  2. עוגה ובטח אחת שמכינים לבד כבר משדרגת את השולחן וגורמת לכל העניין להראות מושקע וכמובן טעים.
  3. עטיפות, זה כיף לעטוף וכל דבר הכי שטותי (סניקרס מיני) נראה הרבה יותר רציני ככה.
  4. ברכה, תחבר את כל הסיפור יחד ותעזור לשמור על הזיכרון המתוק גם לשנים הבאות ובתכלס זה החלק הכי חשוב.
  5. קישוטים או שלטים שקשורים לנושא הצבעוניות שנבחרה תמיד ישדרגו את המראה הכללי ובטוח יעשו טוב לבעל השמחה או לפחות לכם.

הרשמי למועדון וקבלי את התוכן ישר אליך

Signup now and receive an email once I publish new content.

I will never give away, trade or sell your email address. You can unsubscribe at any time.