אנחנו כבר כמעט חודש בברלין, נסענו לתקופה של חודשיים בעקבות סטארטאפ שרן מנסה להקים כאן.

הרעיון לנסוע היה על הפרק חודשים ארוכים ובערך לפני חודשיים החלטנו סופית שנוסעים. סבלאטנו את הדירה האהובה שלנו, הזמנו כרטיסי טיסה וכמעט ברגע האחרון הצלחנו למצוא דירה בברלין שתענה פחות או יותר על הצרכים שלנו (מסתבר שזה סיפור לא קל בכלל).

התקופה לפני היתה לא קלה עבורי, היו לי בראש ובלב המון מחשבות ופחדים.

מצד אחד הרצון לתמוך ברן ובהזדמנות הנהדרת הזו, בכל זאת מדובר בחוויה מטורפת גם עבורי. מהצד השני, היה הפחד שרק בתקופה האחרונה התחלתי למצוא את מקומי בעולם האמהות, התחלתי להבין מה אני רוצה לעשות ולהשמיע את קולי.

פחדתי שהנסיעה הזו תפסיק את הדרך שרק עכשיו התחילה, פחדתי גם לחזור להיות ׳אמא במשרה מלאה׳, פחדתי להיות במקום זר לבד ובלי עזרה.

וואו, כמה שטעיתי ואיזה שיעור על עצמי ועל אמהות קיבלתי על הדרך. ברלין מדהימה, בוודאי בכל מה שקשור לילדים (ועל זה יהיה פוסט נפרד) והתוספת זמן משפחה שלנו היא הדבר הכי טוב בכל הסיפור הזה.

נכון, בהתחלה היה קצת מוזר ולא כ״כ ידעתי מה לעשות עם עצמי ועם תום יום שלם כשרן בעבודה, כשאין בנמצא חברות או משפחה שאפשר להיפגש אתם ושפתאום כמעט אין לי זמן לעצמי שלא לדבר על זמן לעבוד או לעשות משהו מחוץ לסדר היום השוטף. מהר מאוד החלטתי שעדיף לשחרר, את הפחדים, את ההרגלים והמחשבות ולקבל באהבה את המתנה שניתנה לי, לנצל את כל הזמן הזה שפתאום יש לי עם תום שהופך לילד מקסים, חברותי וסקרן בכל יום שלנו כאן.

בחרתי לשמוח על האפשרות לגלות יחד אתו את העיר הנהדרת, הנוחה והמרתקת הזו, הבנתי שהדרך קצת שונה מזו שאני רגילה אבל לא בהכרח פחות טובה.

וכן, לפעמים קשה ואינטנסיבי ואני מתגעגעת למשפחה ולחברים שחסרים על בסיס יומיומי, אבל נזכרת שהעולם קטן ודי פשוט לשמור על קשר. אני מוצאת עצמי מופתעת מעוצמת הגעגוע והרגשות, נזכרת איך פעם יכולתי לטייל חודשים ארוכים מבלי לחשוב על הבית או להתגעגע, מבינה כמה האמהות שינתה אותי ומשתדלת לקבל את ההבנה הזו באהבה.

לפני הנסיעה רציתי להוקיר תודה לצוות הגן המדהים  אליו הלך תום במשך כמעט חצי שנה שלוש פעמים בשבוע (ולפעמים פחות או יותר), הזמן היה קצר והמלאכה לקראת הנסיעה מרובה, אבל עדיין היה לי חשוב להכין משהו יפה עם טאץ׳ אישי וכמובן לכתוב כמה מילים לכל אחד ואחת.

אני מאוד אוהבת עציצים ואפילו כבר מצליחה לגדל אותם בעצמי, סוקולנטים הם עציצים לא מאוד מחייבים וכל אחד יכול לגדל אותם עם ממש מעט השקעה. קניתי עציצי סוקולנטים קטנים ושתלתי אותם בכלים פשוטים ולבנים אותם שדרגתי בעצמי.

על פאה אחת, כתבתי משפט בכתב יד (הכי אמתי ולא מתאמץ) ״תודה שעזרת לי לצמוח!״ ועל שלושת הפאות האחרות ציירתי פאטרן כלשהו, משולשים, נקודות, פסים, פלוסים.. הכל הולך! זה המקום שלך להיות יצירתית ופשוט לצייר עם טוש בחופשיות. לא צריך כישרון מיוחד, הכי פשוט – הכי יפה 🙂 כן ממליצה לבחור בצבע אחד (אני בחרתי בשחור) וצורה שחוזרת על עצמה על מנת לשמור על מראה מעוצב ונקי.

עטפתי כל עציץ בנייר עיתון והצמדתי אליו בעזרת חוט פשטן בשני צבעים ברכה אישית ותג עם שם, ההתייחסות האישית והשוני בין העציצים הופכים בעיני את המתנה למושקעת הרבה יותר בכמה צעדים די פשוטים.

כמובן שהצוות מאוד שמח על המתנה החמודה והפרידה (גם אם היא זמנית) היתה לא קלה לכולנו. בינתיים אנחנו פה, אוספים חוויות ונהנים מטבע קצת שונה.

ובגלל שאי אפשר לסיים פוסט בלי תמונה של תום, הנה הגברבר הקטן באחד הפארקים המהממים שיש כאן.

מוזמנות להישאר לעקוב אחרינו בברלין ובכלל.. (אפשר גם באינסטגרם) וכמובן שממש אשמח לשמוע ולראות את המתנות שתכינו אתן לצוות הגן, מוזמנות להשאיר תגובה כאן.

הרשמי למועדון וקבלי את התוכן ישר אליך

Signup now and receive an email once I publish new content.

I will never give away, trade or sell your email address. You can unsubscribe at any time.